יום ראשון, 29 בנובמבר 2009

דובאי, אחרי ה"הלם" הראשוני, המצב לא נורא כל כך.../ עמית רומנו


אפקט דובאי יקראו לזה, כדי להסביר כמה ימים של ירידות אם בכלל. מה אנו למדים על מקרה "דובאי": שהמשבר עוד לא הסתיים, למרות מאבקם העיקש של הבנקים המרכזיים, אנחנו עדיין בעיצומו. אבל אנחנו בוחנים אותו כיום מנקודת מבט הרבה יותר בוגרת, כי אנחנו כבר באמצע המשבר, וכי אנחנו יודעים איפה המשבר תוקף, דובאי - נדל"ן - אשראי...מוכר לכם? לא ארחיב כאן על אלו שעלולים להיפגע מדובאי, כי העיתונים מלאים בניתוחים כאלו. רק אסכם שעלינו להיות מוכנים למקרים דומים בעתיד, עניין של אי - ודאות אפילו מוגברת בתקופה הקרובה, ולכן השוק ימשיך להיות תנודתי.

עד לפני זמן לא רב, (ספטמבר - אוקטובר- היה מזמן) השוק דשדש ואז עלה קצת, אבל הציבור המתין בסבלנות למימושים, "שהשוק יירד ב - 5-10% אז אני מתחיל לקנות.." מוכר לכם?. שהשוק יעמוד על 983.58 אני מעביר פקודות קניה, מוכר לכם?
כעת נראה שאם באמת נקבל כמה ימים של ירידות מלוות בכותרות, מעטים יעיזו לאסוף ניירות. מה שיגביר את הנטייה לירידות, כל זאת עד שתופיע כותרת אופטימית, אולי על מכירות חזקות בארה"כ לקראת חג המולד - וזה בתורו יקפיץ בחזרה את השוק, אולי נאום אופטימי של ברננקי (הנגיד האמרקאי), אולי שיפור בנתוני האבטלה בארה"ב. אין טעם לנסות לתזמן את השוק ואין צורך להגיב לכל כותרת.

דובאי, מלמד אותנו שיעור נוסף, עד כמה העולם בו אנו חיים היום הוא גלובלי, עד כמה, רבים המשתנים, שיכולים להשפיע עלינו גם אם לכאורה הם לא קשורים אלינו ישירות. חשבו כמה קשה לתת תחזיות כלכליות שיצליחו להעריך את כל התרחשים האפשריים ולתת עליהם את הדעת.

הסיפור של דובאי קצת הדחיק סיפור לא פחות חשוב מהשבוע האחרון, ויטנאם. ממשלת ויטנאם מתקשה להתמודד עם דולר חלש, וממשל סיני ששומר על ערך מטבע חלש עוד יותר, ולכן הם ביצעו פיחות יזום. תנועות בין המטבעות בעולם, שחלק נכבד מהן מתבצע לצורכי גידור, ספקולציה, כתוצאה מהפרשי ריביות בין מדינות. תנועות אלו מהוות איום לא קטן על השווקים הפיננסים. מה הדבר מעיד על יציבותם של מדינות אחרות באסיה?, עוד נשמע ונלמד בהמשך. 

לשורה התחתונה, הגורם העיקרי שממשיך להוות רציונל להשקעה בחברות, הוא עניין הדפסת הכסף בעולם, כלומר כמות הכסף בעולם עלתה, במקביל ליעילות משופרת בחברות כפי שהיא משתקפת על פני הדוחות של שני הרבעונים האחרונים ב - 2009, כעת נמתין לשיפור בצריכה, ולירידה באבטלה, שוודאי תגיע רק שאינני יכול להעריך מתי. חודשים, רבעונים או שנים. אבל גם טובי הכלכלנים והמומחים לא יצליחו לומר מתי. וכנראה שזה יקח יותר זמן ממה שחלק מהמשקיעים היו רוצים זה יקרה. 





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה