התשובה מתחלקת לשתיים:
1. לא ניתן להסיק כלום.
2. הם מ-פ-ח-ד-י-ם (שהתנודתיות עולה) או הם ש-א-נ-נ-י-ם (שהתנודתיות יורדת).
2. הם מ-פ-ח-ד-י-ם (שהתנודתיות עולה) או הם ש-א-נ-נ-י-ם (שהתנודתיות יורדת).
האם עליה בסטיית התקן אלו בשורות רעות? התשובה היא: אין לי אפשרות לדעת. אף אחד לא אוהב תנודתיות עולה - שווה ערך - אי ודאות, אף אחד לא אוהב שהבורסה עולה יום אחד ב - 2% ויורדת למחרת ב- 2.5%, כפי שהתרחש בשני ימי המסחר האחרונים של אוקטובר בארה"ב.
האם השתנה משהו בכלכלת העולם שמצדיק עליה של 2% בשווי הכלכלי של החברות? או לחילופין יום אח"כ ירידה בשווי הכלכלי של 2.5%? התשובה היא כמובן – לא. מלבד ממספר כותרות בעיתונים שהחליפו צבעים בין ירוק לאדום. ולראיה שבועיים אח"כ התנודתיות נמוכה יותר, האם אנו יכולים להרגיש כעת בטוחים יותר?
נכון, כולנו אוהבים גרף בורסה לניארי, כלומר - ישר, שעולה בעקביות, התנודתיות נמוכה ואנו חיים באשליה של ודאות. זוהי תקופה בה אנו שוכחים, שהסיכון עדיין קיים, כי אנו חושבים רק במונחי רווח, ולא הפסד. אז, אנו מוכנים לשלם מחיר גבוה עבור הסיכון. מצב מעין זה מתפתח בד"כ לבועה - השווי הריאלי של הנכס נמוך בהרבה מהתמחור שנותנים לו השווקים.
דוגמאות יש רבות, רק בעשור האחרון: שנת 2002, בועת ההיי-טק, או שנת 2008 משבר הסאב פריים, הכותרות בעיתונים בד"כ יבשרו אווירה חיובית, נחיתה רכה, הכלכלנים מבטיחים שאת העולם ימשיכו להניע מדינות מתפתחות כגון הודו וסין. מזהים את הדימיון לכותרות של בועת ההיי-טק?. הכותרות ב - 2002 בישרו על מודלים חדשים לניתוח שווי חברה, או "הכלכלה הישנה מתה". שהמפולת תהיה בעיצומה או אפילו קרובה לסיום, אז נמצא כותרות אדומות, ונבואות שחורות על כלכלת העולם, כפי שראינו בתחילת שנת 2009, למרות שמחודש מרץ השנה השווקים בעליה.
האם השתנה משהו בכלכלת העולם שמצדיק עליה של 2% בשווי הכלכלי של החברות? או לחילופין יום אח"כ ירידה בשווי הכלכלי של 2.5%? התשובה היא כמובן – לא. מלבד ממספר כותרות בעיתונים שהחליפו צבעים בין ירוק לאדום. ולראיה שבועיים אח"כ התנודתיות נמוכה יותר, האם אנו יכולים להרגיש כעת בטוחים יותר?
נכון, כולנו אוהבים גרף בורסה לניארי, כלומר - ישר, שעולה בעקביות, התנודתיות נמוכה ואנו חיים באשליה של ודאות. זוהי תקופה בה אנו שוכחים, שהסיכון עדיין קיים, כי אנו חושבים רק במונחי רווח, ולא הפסד. אז, אנו מוכנים לשלם מחיר גבוה עבור הסיכון. מצב מעין זה מתפתח בד"כ לבועה - השווי הריאלי של הנכס נמוך בהרבה מהתמחור שנותנים לו השווקים.
דוגמאות יש רבות, רק בעשור האחרון: שנת 2002, בועת ההיי-טק, או שנת 2008 משבר הסאב פריים, הכותרות בעיתונים בד"כ יבשרו אווירה חיובית, נחיתה רכה, הכלכלנים מבטיחים שאת העולם ימשיכו להניע מדינות מתפתחות כגון הודו וסין. מזהים את הדימיון לכותרות של בועת ההיי-טק?. הכותרות ב - 2002 בישרו על מודלים חדשים לניתוח שווי חברה, או "הכלכלה הישנה מתה". שהמפולת תהיה בעיצומה או אפילו קרובה לסיום, אז נמצא כותרות אדומות, ונבואות שחורות על כלכלת העולם, כפי שראינו בתחילת שנת 2009, למרות שמחודש מרץ השנה השווקים בעליה.
אם כן מה גורם לתנודות האלו בשווקים? ובכן רבותי, אין לי מה לחדש – פסיכולוגיה. עברנו מתקופה של שאננות יתר ב – 2007, לתקופה של פאניקה מסוף 2008 ועד תחילת 2009. ככה זה פועל למשך אלפי שנים, אחרי תקופה טובה יש תקופה רעה ואחרי תקופה רעה תגיע תקופה טובה. אבל אף אחד, כולל המשקיעים הידועים ביותר לא יודעים לנבא מתי, וכמה זמן נמשכת כל תקופה.
מה הפתרון? להבין שאין אפשרות לתזמן את השוק, לא בעזרת כלים טכניים, שנותנים תמיד הרגשה ביטחון ומספקים תירוץ להצלחה שלנו או לכישלון. גם הטכנים לא יודעים לתזמן את השוק לאורך זמן, כמה משקיעים אגדיים בעולם אתם מכירים שעשו את הונם לאורך שנים רבות מניתוח טכני בלבד?. קשה גם להסתמך על תחזיות של כלכלנים שמצליחים שנה אחר שנה לפספס את היעדים שלהם. לא כי המודלים שלהם שגויים אלא כי גם הם צריכים לבסס מודלים על הנחות מסוימות, ומה כאשר ההנחות שלהם מתבדות, מה הערך של התחזית? והאם כאשר אתה משקיע על סמך המלצה אתה מודע להנחות שלהם מראש?
המסקנה? להבין שיש להשקיע לטווח ארוך, להבין שכדאי לבחון חברות על פני שנים רבות, להגדיל סיכון בהדרגה, כלומר - על ידי הגדלת חשיפה למניות, ורק עד לסף הרגש בו אני יכול לעמוד בתנודתיות מבלי להתרגש גם מימים של כותרות שחורות. יש כאלה שמוכנים בתיק השקעות להחזיק 50% מניות ויש כאלה יאמרו 10% מניות, זה כבר תלוי בפרט, אולי בגיל, אולי ביכולת לשאת סיכון. ואם אני יודע שאזדקק לכסף בקרוב - טווח של עד שנה, כדאי לשמור חלק ניכר ממנו בסיכון מינמלי.
נחזק את הנקודה האחרונה בדוגמה מספרית, נניח שיש לי השקעות בסך 100,000 ש"ח, ו 100% ממנו מושקעים במניות, כעת מגיע תקופה ירידות והשוק יורד ב50%, לכן התיק המנוהל קטן ב- 50,000 ש"ח, כעת נניח שרק 20% מושקע במניות והשאר באגרות חוב, שמתנהגים לרב בצורה פחות תנודתית. כאשר השוק יירד ב -50% הפסדתי רק 10,000 ש"ח שזה בסה"כ 10% מסך הכסף המנוהל שלי, כעת גם רגש הפחד שלי לממש בהפסד נמוך הרבה יותר, ולכן לא אנסה לממש ואז כמו שכתבתי אחרי תקופה רעה תבוא תקופה טובה, ערך הנכסים שלי יחזור לעלות.
נשמע פשוט לא? זה באמת פשוט - לא אמרתי שזה קל. אחד מזוכי פרס נובל בתורת המשחקים, אמר, שהעצב הפועל עלינו כאשר אנו מרוויחים 2 ש"ח, זהה לעצב שאנו חשים כאשר אנו מפסידים 1 ש"ח. הרי אילו היינו יצורים רציונלים זה אמור היה להיות שקול, 2 ₪ רווח שווה ערך ל-2 ₪ הפסד.
בבלוג הבא אכתוב על הנקודות שיש לבחון בעת קנית קרן נאמנות.
נחזק את הנקודה האחרונה בדוגמה מספרית, נניח שיש לי השקעות בסך 100,000 ש"ח, ו 100% ממנו מושקעים במניות, כעת מגיע תקופה ירידות והשוק יורד ב50%, לכן התיק המנוהל קטן ב- 50,000 ש"ח, כעת נניח שרק 20% מושקע במניות והשאר באגרות חוב, שמתנהגים לרב בצורה פחות תנודתית. כאשר השוק יירד ב -50% הפסדתי רק 10,000 ש"ח שזה בסה"כ 10% מסך הכסף המנוהל שלי, כעת גם רגש הפחד שלי לממש בהפסד נמוך הרבה יותר, ולכן לא אנסה לממש ואז כמו שכתבתי אחרי תקופה רעה תבוא תקופה טובה, ערך הנכסים שלי יחזור לעלות.
נשמע פשוט לא? זה באמת פשוט - לא אמרתי שזה קל. אחד מזוכי פרס נובל בתורת המשחקים, אמר, שהעצב הפועל עלינו כאשר אנו מרוויחים 2 ש"ח, זהה לעצב שאנו חשים כאשר אנו מפסידים 1 ש"ח. הרי אילו היינו יצורים רציונלים זה אמור היה להיות שקול, 2 ₪ רווח שווה ערך ל-2 ₪ הפסד.
בבלוג הבא אכתוב על הנקודות שיש לבחון בעת קנית קרן נאמנות.
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה