יום ראשון, 29 בנובמבר 2009

דובאי, אחרי ה"הלם" הראשוני, המצב לא נורא כל כך.../ עמית רומנו


אפקט דובאי יקראו לזה, כדי להסביר כמה ימים של ירידות אם בכלל. מה אנו למדים על מקרה "דובאי": שהמשבר עוד לא הסתיים, למרות מאבקם העיקש של הבנקים המרכזיים, אנחנו עדיין בעיצומו. אבל אנחנו בוחנים אותו כיום מנקודת מבט הרבה יותר בוגרת, כי אנחנו כבר באמצע המשבר, וכי אנחנו יודעים איפה המשבר תוקף, דובאי - נדל"ן - אשראי...מוכר לכם? לא ארחיב כאן על אלו שעלולים להיפגע מדובאי, כי העיתונים מלאים בניתוחים כאלו. רק אסכם שעלינו להיות מוכנים למקרים דומים בעתיד, עניין של אי - ודאות אפילו מוגברת בתקופה הקרובה, ולכן השוק ימשיך להיות תנודתי.

עד לפני זמן לא רב, (ספטמבר - אוקטובר- היה מזמן) השוק דשדש ואז עלה קצת, אבל הציבור המתין בסבלנות למימושים, "שהשוק יירד ב - 5-10% אז אני מתחיל לקנות.." מוכר לכם?. שהשוק יעמוד על 983.58 אני מעביר פקודות קניה, מוכר לכם?
כעת נראה שאם באמת נקבל כמה ימים של ירידות מלוות בכותרות, מעטים יעיזו לאסוף ניירות. מה שיגביר את הנטייה לירידות, כל זאת עד שתופיע כותרת אופטימית, אולי על מכירות חזקות בארה"כ לקראת חג המולד - וזה בתורו יקפיץ בחזרה את השוק, אולי נאום אופטימי של ברננקי (הנגיד האמרקאי), אולי שיפור בנתוני האבטלה בארה"ב. אין טעם לנסות לתזמן את השוק ואין צורך להגיב לכל כותרת.

דובאי, מלמד אותנו שיעור נוסף, עד כמה העולם בו אנו חיים היום הוא גלובלי, עד כמה, רבים המשתנים, שיכולים להשפיע עלינו גם אם לכאורה הם לא קשורים אלינו ישירות. חשבו כמה קשה לתת תחזיות כלכליות שיצליחו להעריך את כל התרחשים האפשריים ולתת עליהם את הדעת.

הסיפור של דובאי קצת הדחיק סיפור לא פחות חשוב מהשבוע האחרון, ויטנאם. ממשלת ויטנאם מתקשה להתמודד עם דולר חלש, וממשל סיני ששומר על ערך מטבע חלש עוד יותר, ולכן הם ביצעו פיחות יזום. תנועות בין המטבעות בעולם, שחלק נכבד מהן מתבצע לצורכי גידור, ספקולציה, כתוצאה מהפרשי ריביות בין מדינות. תנועות אלו מהוות איום לא קטן על השווקים הפיננסים. מה הדבר מעיד על יציבותם של מדינות אחרות באסיה?, עוד נשמע ונלמד בהמשך. 

לשורה התחתונה, הגורם העיקרי שממשיך להוות רציונל להשקעה בחברות, הוא עניין הדפסת הכסף בעולם, כלומר כמות הכסף בעולם עלתה, במקביל ליעילות משופרת בחברות כפי שהיא משתקפת על פני הדוחות של שני הרבעונים האחרונים ב - 2009, כעת נמתין לשיפור בצריכה, ולירידה באבטלה, שוודאי תגיע רק שאינני יכול להעריך מתי. חודשים, רבעונים או שנים. אבל גם טובי הכלכלנים והמומחים לא יצליחו לומר מתי. וכנראה שזה יקח יותר זמן ממה שחלק מהמשקיעים היו רוצים זה יקרה. 





יום רביעי, 25 בנובמבר 2009

סדרה על קרנות נאמנות, מאמר 1, עמית רומנו


מאמר ראשון בסדרה, כללי, וקישורים לאתרים בהם אפשר להשוות ביצועים ולעקוב אחר האחזקות על פי קרן.

קרנות נאמנות, איך קונים על מה להסתכל? איפה? ומה לבדוק?

הבטחתי להתייחס לנקודות אלו בבלוג הקודם שלי, אבל הגעתי למסקנה שהעניין מורכב יותר מכפי שחשבתי ולכן במקום לרשום בלוג מאוד מאוד ארוך אני אפצל את זה לסדרה של מאמרים לנוחיותכם. בכל מאמר אתייחס לנקודה נוספת אותה כדאי לבדוק.

ומדוע העניין מורכב? פשוט כי יש יותר מידיי קרנות נאמנות בשוק, וזה לא סוד, כל בית השקעות גדול מחזיק יותר מ- 100 קרנות, בית השקעות קטן מחזיק בין 10- ל- 20 קרנות. כמות המוצרים, והגיוון הרב יוצרים בלאגן וכאב ראש לא קטן אפילו ליועצי השקעות. על כן, לא רק לציבור הרחב קשה לעקוב אחר רשימת הקרנות, ולבחור קרן מתאימה, גם ציבור היועצים בבנקים מתקשה לנמק מדוע הוא מעדיף קרנות מסוימות על אחרות.

על קצה המזלג, סה"כ יש יותר מ- 1200 קרנות, אלו מתחלקים לקטגוריות (מניות, אגרות חוב, כללי ועוד), ויש סימונים נוספים, כל קרן מקבלת מספר בין 0 ל- 6 (אחוז חשיפה למניות בקרן) ובנוסף אות לטינית בין 0 ל- F (אחוז חשיפה למט"ח בקרן).

אל דאגה, אין צורך באמת להשוות בין כל הקרנות (1200), על מנת למצוא את המתאימה לכם ביותר.

בהמשך על איך לצמצם את רשימת הקרנות להשוואה ומה בודקים...

מספר קישורים לאתרים* בהם אני נוהג לבחון את הקרנות:

* בבואכם לבחון את הנכסים בקרנות, שימו לב לתאריך, פירוט הנכסים בקרן לא מתעדכן באתרים כל יום אלא בתאריך סוף חודש, מלפני חודשיים.



יום ראשון, 15 בנובמבר 2009

עמית רומנו Amit Romano Blog: תנודתיות עולה, תנודתיות יורדת, מה אנו למדים על השוק? / עמית רומנו. Amit Romano Blog Finance

תנודתיות עולה, תנודתיות יורדת, מה אנו למדים על השוק? / עמית רומנו. Amit Romano Blog Finance


התשובה מתחלקת לשתיים:

1. לא ניתן להסיק כלום.
2. הם מ-פ-ח-ד-י-ם (שהתנודתיות עולה) או הם ש-א-נ-נ-י-ם (שהתנודתיות יורדת).

האם עליה בסטיית התקן אלו בשורות רעות? התשובה היא: אין לי אפשרות לדעת. אף אחד לא אוהב תנודתיות עולה - שווה ערך - אי ודאות, אף אחד לא אוהב שהבורסה עולה יום אחד ב - 2% ויורדת למחרת ב- 2.5%, כפי שהתרחש בשני ימי המסחר האחרונים של אוקטובר בארה"ב.

האם השתנה משהו בכלכלת העולם שמצדיק עליה של 2% בשווי הכלכלי של החברות? או לחילופין יום אח"כ ירידה בשווי הכלכלי של 2.5%? התשובה היא כמובן – לא. מלבד ממספר כותרות בעיתונים שהחליפו צבעים בין ירוק לאדום. ולראיה שבועיים אח"כ התנודתיות נמוכה יותר, האם אנו יכולים להרגיש כעת בטוחים יותר?

נכון, כולנו אוהבים גרף בורסה לניארי, כלומר - ישר, שעולה בעקביות, התנודתיות נמוכה ואנו חיים באשליה של ודאות. זוהי תקופה בה אנו שוכחים, שהסיכון עדיין קיים, כי אנו חושבים רק במונחי רווח, ולא הפסד. אז, אנו מוכנים לשלם מחיר גבוה עבור הסיכון. מצב מעין זה מתפתח בד"כ לבועה - השווי הריאלי של הנכס נמוך בהרבה מהתמחור שנותנים לו השווקים.

דוגמאות יש רבות, רק בעשור האחרון: שנת 2002, בועת ההיי-טק, או שנת 2008 משבר הסאב פריים, הכותרות בעיתונים בד"כ יבשרו אווירה חיובית, נחיתה רכה, הכלכלנים מבטיחים שאת העולם ימשיכו להניע מדינות מתפתחות כגון הודו וסין. מזהים את הדימיון לכותרות של בועת ההיי-טק?. הכותרות ב - 2002 בישרו על מודלים חדשים לניתוח שווי חברה, או "הכלכלה הישנה מתה". שהמפולת תהיה בעיצומה או אפילו קרובה לסיום, אז נמצא כותרות אדומות, ונבואות שחורות על כלכלת העולם, כפי שראינו בתחילת שנת 2009, למרות שמחודש מרץ השנה השווקים בעליה.

אם כן מה גורם לתנודות האלו בשווקים? ובכן רבותי, אין לי מה לחדש – פסיכולוגיה. עברנו מתקופה של שאננות יתר ב – 2007, לתקופה של פאניקה מסוף 2008 ועד תחילת 2009. ככה זה פועל למשך אלפי שנים, אחרי תקופה טובה יש תקופה רעה ואחרי תקופה רעה תגיע תקופה טובה. אבל אף אחד, כולל המשקיעים הידועים ביותר לא יודעים לנבא מתי, וכמה זמן נמשכת כל תקופה.

מה הפתרון? להבין שאין אפשרות לתזמן את השוק, לא בעזרת כלים טכניים, שנותנים תמיד הרגשה ביטחון ומספקים תירוץ להצלחה שלנו או לכישלון. גם הטכנים לא יודעים לתזמן את השוק לאורך זמן, כמה משקיעים אגדיים בעולם אתם מכירים שעשו את הונם לאורך שנים רבות מניתוח טכני בלבד?. קשה גם להסתמך על תחזיות של כלכלנים שמצליחים שנה אחר שנה לפספס את היעדים שלהם. לא כי המודלים שלהם שגויים אלא כי גם הם צריכים לבסס מודלים על הנחות מסוימות, ומה כאשר ההנחות שלהם מתבדות, מה הערך של התחזית? והאם כאשר אתה משקיע על סמך המלצה אתה מודע להנחות שלהם מראש?

המסקנה? להבין שיש להשקיע לטווח ארוך, להבין שכדאי לבחון חברות על פני שנים רבות, להגדיל סיכון בהדרגה, כלומר - על ידי הגדלת חשיפה למניות, ורק עד לסף הרגש בו אני יכול לעמוד בתנודתיות מבלי להתרגש גם מימים של כותרות שחורות. יש כאלה שמוכנים בתיק השקעות להחזיק 50% מניות ויש כאלה יאמרו 10% מניות, זה כבר תלוי בפרט, אולי בגיל, אולי ביכולת לשאת סיכון. ואם אני יודע שאזדקק לכסף בקרוב - טווח של עד שנה, כדאי לשמור חלק ניכר ממנו בסיכון מינמלי.

נחזק את הנקודה האחרונה בדוגמה מספרית, נניח שיש לי השקעות בסך 100,000 ש"ח, ו 100% ממנו מושקעים במניות, כעת מגיע תקופה ירידות והשוק יורד ב50%, לכן התיק המנוהל קטן ב- 50,000 ש"ח, כעת נניח שרק 20% מושקע במניות והשאר באגרות חוב, שמתנהגים לרב בצורה פחות תנודתית. כאשר השוק יירד ב -50% הפסדתי רק 10,000 ש"ח שזה בסה"כ 10% מסך הכסף המנוהל שלי, כעת גם רגש הפחד שלי לממש בהפסד נמוך הרבה יותר, ולכן לא אנסה לממש ואז כמו שכתבתי אחרי תקופה רעה תבוא תקופה טובה, ערך הנכסים שלי יחזור לעלות.

נשמע פשוט לא? זה באמת פשוט - לא אמרתי שזה קל. אחד מזוכי פרס נובל בתורת המשחקים, אמר, שהעצב הפועל עלינו כאשר אנו מרוויחים 2 ש"ח, זהה לעצב שאנו חשים כאשר אנו מפסידים 1 ש"ח. הרי אילו היינו יצורים רציונלים זה אמור היה להיות שקול, 2 ₪ רווח שווה ערך ל-2 ₪ הפסד.

בבלוג הבא אכתוב על הנקודות שיש לבחון בעת קנית קרן נאמנות.

* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.



יום ראשון, 8 בנובמבר 2009

עמית רומנו Amit Romano Blog: לקראת השבוע 08.11.09

מכותרות סוף השבוע האחרון: רוביני וג'ם רוגרס מחליפים דעות, הראשון פרופסור לכלכלה שחזה את נפילת השווקים כבר ב- 2004, והפך למעין סלבריטי פיננסי, והשני גורו השקעות אמרקני ופרשן פיננסי, ומאחוריו מספר ספרים שכתב. שניהם בתחזיות עתידיות על שוק המניות, האם יקר מידיי או שיש עדיין מקום לעליות. שניהם מביאים נימוקים מעניניים ונכונים. שניהם בעלי שם עולמי, ולכל אחד מהם דעה מנוגדת לשני.

העתיד עדיין רחוק, וקטנתי מלנקוט עמדה לטובת אחד מהם, בינתיים נתמקד על השבוע הקרוב והצפוי בשווקים.
סה"כ מדדי המניות בשבוע שחלף עלו בארה"ב - הדאו עלה בשיעור של 3.2%, כמו כן גם ה-S&P עלה באותו שיעור. הדולר נחלש ביחס למטבעות העיקריים בעולם, מחיר חבית הנפט עלה ב0.8%, ומחיר אונקית זהב עלה בשיעור של כ-5%.

התנודתיות בשבוע החולף הייתה גבוהה, וצפויה להמשך. ייתכן שתפחת בעקבות דברי ברננקי, שבנאום שנשא, הודיע שהריבית הנמוכה בארה"ב תשאר לאורך זמן. מצב זה טוב לחברות שכן הם יכולות ללוות בתנאים נוחים, וכך להגביר את קצב הצמיחה, ויחד עם זאת את הרווחים - מה שטוב לשווקים, ולנו ציבור המשקיעים.

עם זאת ישנם משקיעים, שמחכים לשיפור בנתוני האבטלה, שחצה נכון לאוקטובר את רף ה - 10% (וזאת הייתה נקודה סימבולית מבחינה היסטורית). הם מחכים גם לשיפור בנתוני הצריכה, כדי לראות אם הצרכנים האמריקנים חוזרים לקנות, וכך שוב יגדילו את רווחיות החברות מה שיטיב עם ציבור המשקיעים.

למה מענין אותנו מה קורה בארה"ב? כי בכל זאת אמנם אנחנו תמיד במרכז העולם, אבל עדיין מהווים בסה"כ כ- 5% מאוכלוסית ארה"ב. וזקוקים, כמו יתר מדינות העולם לשיפור בכלכלה בארה"ב כדי להרגיש כלכלית בטוחים יותר. מה גם שהנגיד שלנו כאשר הוא קונה דולרים, יוצר תלות נוספת בכלכלת ארה"ב.

אז מה עוד יש לנו מעבר לאוקינוס, בארה"ב, עונת הדוחות מתקרבת לסיומה. השבוע יפרסמו מספר קמעוניות לדוגמה וול מארט, שם יחפשו המשקיעים סימנים לעליה בצריכה. בנוסף, מספר חברים בפד האמרקאי, מהחבר'ה של ברננקי,(הנגיד האמרקאי), ינאמו, ונחפש בנאומים שלהם רמזים על שאלות בוערות, כגון מתי תעלה הריבית?, מה מצב הכלכלה?, צפי לאינפלציה וכדומה.

לסיכום, הקרב בין השוורים - שצופים המשך עליות, והדובים - אלו שמנבים ירידות צפוי להמשך, וזה יגרום לשוק להמשיך להיות תנודתי. ותנודתי זה אמנם מפחיד אבל לא תמיד מסוכן אם אנחנו יודעים מה לעשות ואם יש לנו סבלנות.

על רוביני - ויקיפדיה

על ג'ם רוג'רס - ויקיפדיה


יום ראשון, 1 בנובמבר 2009

עמית רומנו Amit Romano Blog:סקירה לשבוע הקרוב 01.11.09

השבוע נכנסים לישורת האחרונה של פרסומי דוחות לרבעון השלישי שנת 2009, בארה"ב. יפרסמו סיסקו פורד וטיים וורנר. עד כה מבין המדווחת 80% מהמדווחות עקפו את תחזיות האנליסטים. עוד השבוע ברביעי החלטת ריבית בארה"ב, המשקיעים, ינסו לקבל רמזים להמשך. ובשישי דוח אבטלה לחודש אוקטובר.

מבין הכותרות של הסופשבוע, ג'ורג סורוס, מנבא שמהשבר הכלכלי הגדול ביותר מאז שנות ה - 30, עוד לא הסתיים, ואלו אשר חושבים אחרת, לדעתו, משלים את עצמם.
סורוס מאמין בהמשך התחזקותה של הכלכלה הסינית. כדי להפוך לגורם משפיע, טוען סורוס, עליהם לשתף פעולה עם שאר עומות העולם, להפוך לחברה פתוחה יותר, להגדיל חקיקה ולהרחיב את זכויותיו של הפרט בסין.

מארק פאבר, לא מאמין בנתוני הצמיחה שפורסמו בחמישי, הם לא מהווים אינדקציה נכונה, ולא ניתן להסיק מהם על גידול בהכנסה של הצרכנים, או שיפור בתעסוקה. לדעתו אפשר לקנות אגרות של ארה"ב רק לצורך מזכרת, כאשר הם יהפכו לחסרי ערך, כדאי למסגר ולתלות בסלון בשביל הנכדים. הוא מאמין בפוטנציאל של מדינות מתפתחות.

אז מה יהיה לנו השבוע? הנבואה ניתנה לשוטים, יהיה מעניין, תשארו.

מאמר הבא על, סטיות תקן גבוהות, האם מפחיד - זה בהכרח מסוכן?